הרשמה לניוזלטר
ערוץ האוכל 
ערוץ הטיולים 
ערוץ החיים הטובים
מה נכון לעשות כשהילד נפצע?
ד"ר אופיר בר-און, מומחה לרפואת משפחה, מסביר איך לטפל בבית בפציעות קלות של שפשופים, כוויות או חתכים.
הוספת תגובה ילדים מטבעם הם שובבים והרפתקנים וכתוצאה מכך גם נפצעים הרבה. כשהילד נפצע, בחנו את הפציעה, ברבות מהן ניתן לטפל לבד ללא צורך בעזרה רפואית. סוגי הפציעות הנפוצות בילדים הם: שפשופים, כוויות ממים חמים וחתכים.
שפשופים
שפשופים שטחיים, עם אודם וגירוד שטחי של העור, הם מאד שורפים וכואבים, אבל דורשים רק שטיפה עם מים וסבון. אסור לכסות אותם ובטח שלא למרוח עליהם משחות או אלכוהול. חשוב להקפיד על ניקיון יום-יומי, ולהימנע מכניסה למקומות מלוכלכים, כמו ים או בריכה, כדי למנוע זיהום ולאפשר לשפשוף להירפא בעצמו. שפשוף עמוק או נרחב מאד, דורש בדיקת רופא ילדים, כי לעיתים יהיה צורך להעניק טיפול רפואי יותר משמעותי.
כוויות
הגורם הנפוץ ביותר לכוויות בילדים הוא כוויות ממים רותחים. הדרך הכי טובה לטפל בכוויות כאלו היא מניעה וזהירות. הרחיקו כוסות קפה מקצה השולחן ואיספו את חוט החשמל של הקומקום או המיחם. הנזק של המים החמים הוא תלוי זמן. ולכן, הורידו בזריזות את הבגדים עליהם נשפך הנוזל החם, ואז שטפו את אזור הכוויה עם מים פושרים, למשך 10 דקות לפחות. כדאי גם לתת משהו נגד כאבים – כוויות קלות, מדרגה ראשונה, הן כמו כוויית שמש ומשאירות עור אדום ושורף מאוד. מרחו קרם שומני, כמו וזלין. כוויות מדרגה שניה, בהן יש חשיפה של שכבות עור יותר עמוקות והופעה של שלפוחיות, דורשות בדיקת רופא. יש משחות מסחריות שאפשר למרוח בתור טיפול ראשוני, אבל אז, יש גם להיבדק.
חתכים
החתכים נגרמים מחפצים חדים כמו סכין או פינה של שולחן. חתך קטן מאד לא דורש טיפול מיוחד מלבד שטיפה וניקוי עם מים וסבון. אבל חתכים משמעותיים יותר, דורשים לרוב תפירה או הדבקה. הטיפול הראשוני, בבית או בשטח, הוא עצירה של דימום פעיל, אם יש כזה. יש ללחוץ על הדימום עם חתיכת בד נקיה או גזה. הלחץ צריך להיות נחוש, אך רגיש. אל תלחצו חזק מדי. לאחר עצירת הדימום נקו עם מים וסבון. זכרו שמים מעודדים דימום, אז לא להיבהל – שיטפו ולחצו שוב. אל תמרחו כלום. ניתן לשים פלסטר. חתכים קטנים מחלימים לבד, אבל חתכים עמוקים וגדולים, או חתכים באזורים מסויימים, בעיקר בפנים, דורשים בדיקת רופא ולעיתים גם טיפול.
פלסטרים
הפלסטר עצמו לא באמת מרפא את הפצע. חשיבות הפלסטר היא בשמירת ניקיון הפצע על ידי מניעת חשיפתו ללכלוך. החליפו פלסטר מדי יום, לאחר רחיצת הפצע עם מים וסבון.
יוד ופולידין
מדובר בחומרי חיטוי מצוינים, אך הם מייבשים את העור דבר המקשה על ריפוי הפצע. לכן, הסתפקו במים ובסבון.
ודבר אחרון, לאחר כל פציעה, בררו אצל הרופא לגבי הצורך לקבל מנת דחף של חיסון הטטנוס.
מומלץ לקרוא גם:
עקבו אחרינו
