אנדומטריוזיס: כל מה שרצית לדעת על שגשוג יתר של רירית הרחם
ד"ר אסנת ולפיש מסבירה על השפעת ההורמונים בגיל המעבר על רירית הרחם ועל הסיכונים עבור האישה במקרים מסוימים של שגשוג ברירית הרחם.
מהם ההורמונים שמשפיעים על רירית הרחם?
ישנם שני הורמונים מרכזיים שמשפיעים על רירית הרחם וחשובים לבריאות ותפקוד הרירית: האסטרוגן והפרוגסטרון.
האסתרוגן (שמופרש מהשחלות) בונה את רירית הרחם, מעבה אותה ומגדיל את מספר הבלוטות המפרישות בתוכה. זאת החל מהדימום הויסתי ועד הביוץ ביום ה- 14. הרירית נעשית שמנמנה ופריכה ומחכה לעובר הקטנטן שיושרש בה.
לאחר הביוץ, מופרש הורמון הפרוגסטרון. הוא נוגד באופן חלקי את פעולת האסטרוגן, מייצב את רירית הרחם ומפסיק את הצמיחה והשגשוג שלה. חשוב להבין כי הפרוגסטרון מופרש מהזקיק השחלתי ממנו היה ביוץ. אם אין הריון – רמות הפרוגסטרון פוחתות בהדרגה ומופיע דימום ויסתי חדש וחוזר חלילה.
כשאין ביוץ – האסטרוגן עלול לפעול ללא בקרה
כאשר אין ביוץ, אין פרוגסטרון. במצב כזה האסטרוגן פועל על רירית הרחם ללא בקרה ואז נוצר שגשוג מוגבר של רירית הרחם (אנדומטריוזיס). מדובר בהשפעה לא מבוקרת וממושכת של אסטרוגן על רירית הרחם. כאשר הבעיה לא מטופלת באמצעות פרוגסטרון, היא יכולה במקרים לא שכיחים להוביל אפילו לסרטן של רירית הרחם.
מדוע לא מתרחש ביוץ?
יש מצבים בהם הביוצים מועטים. כך למשל, בתקופה סביב גיל המעבר. השחלות נחלשות, והן אמנם מפרישות עדיין אסטרוגן, אבל הביוצים לא סדירים ויכולים להיות מספר חודשים ללא ביוץ.
יש מצבים נוספים בהם אין ביוץ והאסטרוגן משתולל, כמו למשל בתסמונת השחלות הפוליציסטיות.
כאמור, כאשר אישה מגיעה לגיל שבו היא מתחילה להיכנס לתקופת המעבר, לא תמיד יש ביוץ, יש הרבה אסתרוגן ומעט פרוגסטרון, רירית הרחם צומחת לה ללא בקרה ומופיע שיגשוג שגורם לדימום לא סדיר.
ישנם מספר סוגים של שיגשוג רירית הרחם
יתכן שגשוג פשוט או מורכב ויתכנו שינויים טרום סרטניים בגרעיני התאים או לא. הסיכון הנמוך ביותר להתפתחות של ממאירות, הוא במצב של שגשוג פשוט ללא שינויי גרעין (עם סיכוי של 1% בלבד לסרטן רירית הרחם). הסיכון הכי גבוה הוא במצב של שגשוג מורכב עם שינויים בגרעיני התאים ברירית הרחם (עם סיכוי של כמעט 30% לסרטן רירית הרחם).
כיצד בודקים את סוג השגשוג ברירית הרחם?
מוציאים דגימת רקמה בהליך פשוט של גרידה. הטיפול בשגשוג רירית הרחם מתחשב בשני גורמים עיקריים: הרצון לפריון מחד ונוכחות שינויי גרעין (שמדאיגים אותנו מבחינת הסיכוי לממאירות) מאידך. האפשרויות העומדות בפנינו הן מעקב, טיפול בפרוגסטרון בצורות שונות, כמו כדורים זריקות או התקן תוך רחמי, או כריתת הרחם.
מומלץ לקרוא גם: