טרנד הבשר המתורבת צובר תאוצה: הנה כמה סיבות מוסריות, בריאותיות ואקולוגיות לאמץ אותו

לא מדובר בעוד טרנד חולף! יותר ויותר אנשים החליפו את צריכת הבשר השבועית שלהם בתחליפי חלבון – ויש תחליף טעים, בריא ואקולוגי יותר שם בחוץ. לא, אנחנו לא מדברים על טופו. הנה כמה סיבות מוסריות, בריאותיות ואקולוגיות לעבור לבשר מתורבת

הכתבה בשיתוף AEG

אנחנו מתקדמים לעבר עתיד אקולוגי יותר, זאת לפחות המטרה שלנו. כשזה מגיע לבשר, המצאת "הבשר המתורבת" צפויה לחולל פלאים. לא מדובר בעוד תחליף טבעוני שנקרא "בשר" רק כי צורתו או מרקמו מזכיר לנו את המקור, אלא בבשר אמיתי לכל דבר – רק שהוא יוצר במעבדה ומבלי לפגוע באף יצור חי בדרך.

נפתח בבשורה שעשויה להפתיע אתכם: ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שתשווק בשר מתורבת. בינואר השנה חברת "אלף פארמס" קיבלה אישור ממשרד הבריאות לשווק בשר מתורבת בישראל, ואם הם יצליחו להתגבר על מחסומי עלויות ורווח (עליהם נרחיב בהמשך) – זה הולך להפוך לאחד המוצרים הפופולריים ביותר בשוק הבשר.

כפי שהנכם יודעים, ישנה ביקורת ציבורית רחבה על תעשיית המזון מן החי – והבשר בפרט – ממספר היבטים. יש כמובן את ההיבטים המוסריים הקשורים לתנאי הגידול של בעלי החיים, הובלתם וכמובן הריגתם. יש את ההיבט הבריאותי שכן יש לא מעט נגיפים שעלולים לעבור מבעלי חיים לבני אדם, וישנו ההיבט האקולוגי, כאשר גידול מזון מן החי דורש שטחים חקלאיים גדולים שמחליפים את בתי הגידול הטבעיים של בעלי החיים ומסכנים אותם ומינים רבים של צמחים. בנוסף לכך, כריתת עצי יער לצרכים חקלאיים והפרשות חיות המשק מביאים לפליטת גזי חממה ומשם לשינויי אקלים והתחממות גלובלית. צריכת בשר מתורבת צפויה לצמצם פליטות מתאן (גז חממה) ולסייע בבלימת משבר האקלים המתמשך. בנוסף, הובלת בעלי החיים ("המשלוחים החיים") צורכת דלק וצמצום פעולה זאת תביא להפחתה בשריפת הדלק ובכך לצמצום פליטת גזי חממה.

במקביל ועקב גידול האוכלוסין, צריכת הבשר העולמית רק גדלה בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, ומאחר שבשר ידוע כמקור חשוב לחלבונים, ויטמינים, אומגה 3, ברזל, אבץ ו-B12 (שנעדר כמעט לגמרי מהתזונה הטבעונית), רבים מסרבים להוריד את הבשר מהתפריט היומי או השבועי שלהם.

כדי למצוא פתרון מוסרי ואקולוגי שגם יהווה תחליף איכותי לבשר ויכיל את כל החומרים המזינים שקיימים בו, חברות רבות עובדות על ייצור "בשר מתורבת", בשר שהכי קרוב לדבר האמיתי – במראה, מרקם וכמובן הכי חשוב – בטעם. לייצר דבר כזה עשוי לעלות הון, אולם כדי להנגיש את המוצר החדש לציבור, מחירו צריך להיות שפוי ואפילו נמוך מהבשר המוצע כיום בשוק. נשמע כמו משימה בלתי אפשרית? ובכן, הזמן במקרה הזה בהחלט צפוי להוכיח לנו אחרת.

מהו בשר מתורבת?

הבשר המתורבת הוא בשר שהייצור שלו לא פוגע בבעלי החיים ובסביבה. למעשה מדובר ברקמת תאים שגדלה בתנאי מעבדה. השיטה הנפוצה ביותר לייצור בשר בתנאי מעבדה היא גידול של רקמת תאים על פיגום דמוי ספוג המספק תמיכה פיזית לתאים ומאפשר להם להשתכפל וליצור את הרקמה השלמה. בשלב הראשון לוקחים דגימת תאי גזע משריר החיה שרוצים לגדל ולאחר מכן מגדלים אותם במעבדה בתנאים נוחים ובנוכחות חומרים המאפשרים להם להפוך לתאי שריר בוגרים. תעשיית הבשר המתורבת נעזרת בהישגים שצברה הנדסת הרקמות – שמטרתה לגדל איברים להשתלה מתאי גזע מושתלים, ללא צורך בתרומת איברים. מטרה חשובה לא פחות.

הבעיה המרכזית שעשויה לעכב את הליך הפצת הבשר המתורבת בשוק היא עלות הייצור הגבוהה שלו. אז נכון, אנחנו רחוקים מעלויות ייצור ההמבורגר המתורבת הראשון שעמד על 330 אלף דולר למנה של כ-140 גרם, אך גם עכשיו – כשהטכנולוגיה זמינה יותר – המחירים עדיין צפויים להיות גבוהים יותר מהמקובל וכל עוד המחירים יהיו גבוהים יותר, הצרכנים עשויים שלא להשתכנע. גם אם המחירים יהיו נמוכים בהתחלה כדי לשכנע צרכנים להתנסות ולטעום, היצרנים ייאלצו בשלב מסוים לעלות מחירים כדי לעמוד בעלויות הפצת המוצר – וכולנו יודעים איזה עליהום יעשו עליהם כשהם יעשו זאת.

אם יצליחו להתגבר על מכשול עלויות הייצור, רבים צפויים לעבור לצריכת בשר מתורבת גם ממניעים בריאותיים. כפי שציינו, יש לא מעט נגיפים שעלולים לעבור מבעלי חיים לבני אדם, אך שימוש בבשר מתורבת המיוצר במעבדה יקטין את החשש הזה. בנוסף, צריכת דג מתורבת ימנע חשיפה למתכות כבדות ורעלים אחרים המצטברים באופן טבעי ברקמות של דגים גדולים כמו הטונה. עם התקדמות הטכנולוגיה יהיה אפשר גם להעשיר את הבשר בחומרים מזינים נוספים כמו ויטמינים ומינרלים או לשלוט בכמות השומן הרווי ובכך להביא להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם. יש מומחים שטוענים שהחלבונים המתורבתים הם חלבונים אולטרה-מעובדים שספק אם טובים לבריאות שלנו אך עד כה לא נעשה מחקר שמבסס טענה זאת.

כך או כך נראה שלפחות בכל הנוגע לבשר, בשנים הקרובות רובנו נעבור לתזונה בריאה, מוסרית ואקולוגית יותר – וזה בהחלט הכיוון שכולנו צריכים לצעוד אליו אם אנו רוצים לשמור על כדור הארץ שלנו לדורות הבאים.