5 טיפים איך לשרוד חופשה משפחתית

"אני צריך פ-י-פ-י-!" (אבל רק יצאנו!), "אני רוצה לשבת באמצע!" (נו, את כבר יושבת באמצע!), "אמא, תקני לי ברד דרדסים!" (אבל הרגע זרקת את הברד ענבים!), "די, נמאס לי לחכות בתור לאומגה!" (אבל אנחנו כבר כאן!). חופשה משפחתית מוצלחת ורגועה – לא פשוט, אך אפשרי – כך תעשו את זה!

מילא האריזות האינסופיות (שש מזוודות לסוף שבוע אחד? זו חופשה משפחתית או יציאת מצרים?!), מילא תכנון המסלול לטיול ("15:20: הגעה לפארק המים"), מילא הברייק שלקחתם מהעבודה – אבל עוד אחרי כל זה לצאת לחופשה משפחתית שמרגישה כמו שדה קרב?! לא תודה. אז כדי שהחופשה תעבור בווייב כיפי ותוביל לגיבוש משפחתי (ובעיקר כדי שהילדים לא יקטרו ויחמיצו פנים אחת לחמש דקות כי משעמם להם) – חייבים להיערך מראש (אחרת תמצאו את עצמכם מתחרטים שלא פשוט הרמתם אוהל בסלון).

1.הבעיה? הדרך ליעד מרגישה כמו סיוט מתמשך!

"מתי כבר נגיע?!?", "אני צריך פ-י-פ-י-!", "אוף, משעמם לי!"… אין ספק שהקושי הגדול ביציאה לחופשה משפחתית הוא, ובכן, הדרך אליה. הנסיעה באוטו בדרך ליעד (או לנתב"ג, שם יחכו לכם עוד תורים ועוד עצבים שמצדיקים סעיף נפרד כנראה), מרגישה כמו נצח נצחים. כי לקטן יש פיפי (חמש דקות אחרי שיצאתם מהבית), הגדול רעב (אפילו שסיים רק עכשיו סנדוויץ' טונה מפחיד בגודלו) ולאמצעית נמאס לשבת באמצע (את קשורה! בתוך כיסא!!!). בקיצור, "אאאאה!" אחד גדול.

אז מה עושים?

כידוע – ילדים, לצד כל האושר שהם מביאים, הרסו כמה דברים בחיינו, ביניהם רומנטיקה, תחושת אינדיבידואל וכמובן – ספונטניות. גם הפעם, אין מנוס מלהתכונן מראש. יוצאים לטיול לדרך בת שלוש שעות נסיעה? מתכננים עם הקטנים פלייליסט שירים עוד מבעוד מועד בבית. או אולי ממציאים משחק שבו מי שמתנהג הכי יפה בוחר את השירים ברקע. בקיצור, נותנים להם תחושת שליטה ומשהו לצפות אליו – במקום להיות עסוקים בכמה הם עייפים ו/או מורעבים ו/או משועממים ו/או מסכנים ו/או זה לא פייר, אנחנו יודעים.

2. הבעיה? הילדים לא מתלהבים מאטרקציה מסוימת.

"מה בדיוק יש לי לעלות על הר שעה וחצי? זה אותו נוף גם מלמטה!", "למי אכפת משמורת האירוסים??" או "למה שארצה להאכיל אלפקה??". לילדים יש נטייה להתלונן, וזה לא משנה מה תתכננו למהלך הטיול – אפילו אם תתאמו נסיעה לירח בחסות מסטיק בזוקה (ואתם מכירים את הרפרנס, תודו!), הם יתלוננו. זו דרכו של עולם.

אז מה עושים?

משדלים אותם באמצעות נפלאות הטכנולוגיה, כמובן, ומבטיחים להם שמדובר בספוט המושלם לביצוע סלפי בלתי נשכח, או אולי, שבחורשת הפרחים המדהימה תוכלו לצלם אתגר טיק טוק מלהיב שיוציא את העיניים אפילו לנועה קירל.

כי אם לצאת לטייל במקום מסוים זה לא מלהיב מספיק עבור הקטנים – לצאת להצטלם במקום מסוים, זה כבר סיפור אחר לגמרי. טקטיקה קלאסית של הכר או האויב.

3. הבעיה? ההמתנה בתורים לאטרקציות השונות מורטת עצבים.

ממש כמשל "אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע, האם הוא השמיע צליל?", כך גם משל ה"אם יצאנו לחופשה משפחתית, ואף ילד לא צרח כי המתנו 40 דקות בתור לאומגה – האם היינו בחופשה משפחתית בכלל?". בקיצור, תורים הם חלק מובנה מחופשה משפחתית. בטח כשמדברים על חופשת משפחתית בפסח – שהוא לא רק אם כל החגים, אלא בעצם אם כל התורים.

אז מה עושים?

אתם יכולים להמציא את "אתגר התורים הגדול", מעין משחק משפחתי פנימי – בו כל אחד מתחיל לספר שורה בסיפור והאחר נדרש להשלים, או אולי לשחק "ארץ-עיר" בעל פה ואפשר גם ממש להצטייד בחידון טריוויה (או לפחות למצוא בסמארטפון כזה). העיקר, אל תצפו מהילדים להפגין בגרות ופשוט לעמוד בתור יפה. אין ציפיות, אין אכזבות. כמובן שלא יזיק להתאזר בסבלנות רבה, ונשנושים רבים עוד יותר…

4. הבעיה? הילדים אוכלים כל היום ממתקים.

גלידה אמריקאית עם פצפוצים, חמש שקיות במבה, נחשי גומי מפוקפקים, עוגת, מאפים, שוקו וברד בטעם דרדסים. כל הפיתויים שבחופשה, הופכים את הילדים שלכם למפלצות סוכר אפילו יותר מהרגיל. הרי אם זה לא גדוש בנתרן, סוכר, פחמימות ריקות, קצפות זולות וזיגוגי שוקולד – זה פשוט לא מזון מבחינתם.

אז מה עושים?

משחררים קצת. חופשה היא דבר זמני, ואפילו שבשגרה אתם בוחנים את התוויות של החטיפים ומקציבים את מנות הממתקים המותרות בכל יום – חופשה זה פשוט לא הזמן לעמוד על המשמר. *כן שווה להבהיר לילדים שעכשיו בחופשה תאפשרו להם קצת יותר ושלא יתרגלו (אחרת לכו תמצאו את עצמם בבית מנסים להכין שוקו עם הר של קצפת וסוכריות קופצות ומקל וניל מקפץ גם כן).

5. הבעיה? הילדים פורקים כל עול.

חופשה חופשה, אבל למה ככה?!

אז מה עושים?

מכינים לוח כללים, כי קשה באימונים – קל בקרב:

"סעיף מספר 1: לא קופצים על המיטה, גם אם זו מיטה של בית מלון.

סעיף מספר 2: לא מעמיסים 12 צלחות שונות בחדר האוכל במלון.

סעיף מספר 3: לא נכנסים למיטה רטובים אחרי הבריכה.

סעיף מספר 4: לא חורגים מהתקציב היומי על בזבוזים, ממש כמו בבית 'האח הגדול'…".

רוצים כבר בכלל להגזים? חלקו תג של "מנהל הקייטנה" ומדי יום העניקו אותו לילד שהתנהג הכי יפה. רק ספרו לנו איך זה עבד ואם זה לא גרם למרד שהתחיל מבית, אנחנו לא סגורים על העניין הזה בכלל…