בהריון? דברים שכדאי לך לדעת על תהליך הלידה ושלביה
רופאת הנשים, ד"ר רונית אלמוג, עם כל מה שצריך לדעת על תהליך הלידה. מתוך התוכנית "מחלקת נשים".
מהי לידה?
לידה מחולקת לשלושה שלבים: השלב הראשון, מהרגע שבו מתחילים הצירים הכואבים והסדירים ועד שהאישה מגיעה לפתיחה מלאה, השלב השני, שהוא שלב הלחיצות, בו העובר למעשה נולד, והשלב השלישי, שלב לידת השליה.
השלב הראשון מחולק, גם הוא, לשני חלקים: החלק הראשון הוא החלק הלטנטי, שמתחיל מהרגע בו מופיעים הצירים הסדירים והכואבים ונמשך עד שמגיעים בערך לפתיחה של שלושה ס”מ והצוואר נמחק. שלב זה יכול להימשך שעות רבות. והחלק השני הוא החלק הפעיל, שמתחיל כשהפתיחה מגיעה ל- 3 ס”מ ונמשך עד שהאישה מגיעה לפתיחה גמורה. במהלך שלב זה הצירים הולכים ונמשכים, ואחריו, כאמור, האישה עוברת לשלב השני של הלידה עצמה – שלב הלחיצות. האישה לוחצת ובסופו של דבר נולד העובר.
האם כל יולדת יכולה לקבל אפידורל?
יש מצבים בהם היולדות לא יכולות לקחת אפידורל מכל מיני סיבות רפואיות.
ברגע שאישה מחליטה שהיא לא רוצה לקחת אפידורל, הרבה יותר קל לה להתמודד, כי היא יודעת שזה מה שהיא רוצה וזו הדרך שלה וזה המסע שלה. לעומת זאת, ישנן נשים שרוצות אך אינן יכולות לקחת אפידורל, מבחינה רפואית, ובמצב זה, תפקידן של המיילדות הוא להיות שם בשבילן ולתמוך בהן, ציר אחר ציר.
התפיסה של צוות חדרי הלידה כיום היא, שזכותה של היולדת לבחור איך היא רוצה ללדת, איך היא רוצה להוביל את הלידה שלה, ואיך היא רוצה להתמודד עם הכאב.
מהו חתך חיץ ומתי מבצעים אותו?
כשהעובר עובר בתעלת הלידה, הנרתיק מתרחב בצורה מאוד מרשימה ועלולים להיווצר קרעים בתעלת הלידה. האזור המועד ביותר לפורענות הוא אזור הפרינאום, או חיץ הנקבים, הנמצא בין פתח הנרתיק לפתח פי-הטבעת.
חלק מהקרעים יכולים להיות קרעים שטחיים וחלק יכולים להיות קרעים עמוקים, ואפילו לערב את הספינקטר (סוגר), טבעת שרירית הנמצאת סביב פתח פי-הטבעת.
בעבר היו עושים חתך, שנקרא חתך חיץ, חתך מבוקר שהולך הצידה, מדיו-לטרלית, על מנת למנוע קרעים לא מבוקרים לכיוון הפרינאום.
כיום לא עושים יותר חתך חיץ באופן רוטיני. היום אנחנו מבצעים חתך חיץ בעיקר כאשר יש אינדיקציה לקצר את משך השלב השני, לדוגמה אם יש מצוקת עובר או אם המיילדת מתרשמת שרקמת הנרתיק של האישה היא מאוד פריכה ומאוד עדינה, ואם היא לא תעשה חתך שהולך לטרלית, כלומר הצידה, עלול להיווצר קרע לא-מבוקר לכיוון פי הטבעת, מצב שעלול להיות מאוד מסוכן.
האם יש דרך למנוע חתכים וקרעים באיזור הפירניאום ותעלת הלידה?
כדי להפחית את הסיכוי שיהיו קרעים לא מבוקרים בתעלת הלידה, ישנם בני זוג שמבצעים עיסוי פרינאום עוד במהלך ההריון, כדי לרכך את האזור, וגם במהלך הלידה עצמה המיילדת יכולה להשתמש בשמנים למיניהם, כמו שמן שקדים, כדי לרכך את פתח היציאה. למעשה, ישנן נשים המביאות איתן ג’ל שניתן להשתמש בו במהלך הלידה, ואפילו עוד קודם לכן, כבר בפתיחה של שלושה ס”מ. הג’ל נצמד לדפנות תעלת הלידה ומונע חיכוך, וכך מקל על מעבר התינוק בתעלת הלידה עצמה וגם מפחית, ככל הנראה, את הסיכוי לקרעים בפתח הנרתיק.
כיצד ומתי מתרחשת לידה מכשירנית?
למיילדת יש סמכות מאוד גדולה. היא זאת שמנהלת את הלידה. כאשר הלידה היא פיזיולוגית, הרופאים עוקבים אחר הלידה יותר מרחוק, כדי לראות שהכל מתרחש כהלכה. הם נקראים להתערב ישירות רק כאשר יש צורך בכך, למשל – אם יש האטות במוניטור, אם הלידה לא מתנהלת כהלכה וגם על מנת לראות שהמוניטור הוא תקין, כדי לוודא שאין מצוקה אמהית או מצוקה עוברית.
במצבים מסויימים, כאשר האישה מתקשה ללדת, הרופאים יכולים להשתמש במכשירים שיסייעו לה. המצב הזה נקרא לידה מכשירנית.
לידה מכשירנית מתבצעת רק על ידי רופא, ולא על ידי מיילדת. המטרה בה היא לקצר את השלב הסופי של הלידה.
כעקרון, יש שני מכשירים שבהם משתמשים בלידה מכשירנית: האחד הוא מלקחיים, שזה מקרה שהוא יותר היסטורי. כיום מעט מאוד לידות מלקחיים מתרחשות מידי שנה, והמספר הזה גם ממשיך לרדת משנה לשנה. יש יותר ויותר לידות ואקום, על חשבון לידות מלקחיים. המכשיר השני, כאמור, מכשיר הואקום. זהו מכשיר שבו אנחנו שמים איזשהו כובע מתכת או פלסטיק קטן, מייצרים ואקום עם תת לחץ ואתו אנו מושכים את ראש העובר החוצה, כך עוזרים לאישה בשלב האחרון של יציאת העובר.
מתי מבצעים לידה מכשירנית?
יש מספר סיבות לביצוע של לידות מכשירניות. הסיבה המרכזית היא כמובן קיצור מהלך הלידה. קיצור השלב השני של הלידה. קיימות סיבות עובריות, כמו למשל: מצוקת עובר, האטות במוניטור של העובר, וכו'. במצבים אלו אנחנו רוצים שהילד ייצא כמה שיותר מהר החוצה. יש סיבות נוספות, כמו, למשל, לידה ממושכת מאוד, חום גבוה לאישה וסיבות אחרות.
מדובר על בין חמישה לשבעה אחוז מכלל הלידות, ואנחנו כמובן משתדלים שהאישה תלד בלידה רגילה, ללא התערבות.
מומלץ לקרוא גם: