שמן זית מזויף: כיצד תדעו שאתם קונים שמן זית אמיתי, בריא ואיכותי?

במהלך פשיטה שגרתית על מפעלים שונים בארץ , שבוצעה לפני מספר שנים על ידי משרד הבריאות וענף הזית, נמצאו, שוב, עסקים הפועלים ללא רישיון לייצור ושיווק בקבוקי שמן זית כתית מעולה. בפועל הבקבוקים הכילו שמנים צמחיים אחרים, בריאים פחות וזולים יותר.
הבקבוקים נשאו תוויות מזויפות של ציוני כשרות של רבנויות שונות וכן של גופי השגחה פרטיים.
בין מותגי שמני הזית שכשרותם זויפה נמצאו תוויות של המותגים הבאים: שמן זית שערי ירושלים, שמן זית ירושלמי, שמן זית תבור, שמן זית גלעד, שמן זית גלבוע ושמן זית זית וגפן.

משרד הבריאות שלח לבדיקה מדגמית, במעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות בחיפה ובמעבדת Agroleico בפורטוגל, את שמן הזית של גלעד ושמן זית סורי של תבור. התוצאות מצביעות על כך שהבקבוקים הכילו שמנים צמחיים אחרים ולא שמן זית, וכי מדובר בזיוף של שמן זית.

תופעת זיוף שמן הזית היא תופעה נפוצה יחסית בארץ, וזאת מכיוון שעלות שמן הזית היא גבוהה מאוד וכן כמעט בלתי-אפשרי לזהות זיוף של שמן הזית, באמצעות טעימתו מאחר והוא נמהל בשמנים האחרים. הזיהוי אפשרי אך ורק באמצעות בדיקות מעבדה.

אז איך נדע איזה שמן זית לקנות?

אם אתם רוצים להימנע מרכישת שמן זית מזוייף, אלה הנקודות שכדאי להיות עירניים לגביהן, כדי שתקנו רק שמן זית בריא ואיכותי:

1. קנו את שמן הזית שלכם במקומות מוכרים. העדיפו בקבוקים ממותג מוכר, שמצוינים עליהם פרטי היצרן.

2. שמן זית איכותי – כתית מעולה בכבישה קרה זה הסוג הבריא והיקר שאתם רוצים לקנות. סוג זה לא נמכר בפחות מ- 25-30 שקלים לבקבוק של 750 מ”ל. לרוב נמכר ביותר. אם מצאתם בקבוק זול יותר, ולא בגלל מבצע מיוחד, הדבר עלול לעורר חשד שמדובר בזיוף.

3. ענף הזית במועצת הצמחים מנפיק תו איכות ליצרני שמן הזית, עם מספר סידורי אישי לכל יצרן (ראו תמונה). קיומו של תו זה – מגדיל את הסבירות שמדובר במוצר אמיתי. אם כי, נסייג ונדגיש כי גם את תו האיכות ניתן לזייף וכי לא לכל יצרן שמן זית אמיתי ישנו תו איכות.

4. שמן זית אמיתי ואיכותי נמכר לרוב בבקבוק כהה בצבע ירוק (ולעיתים גם בקופסת פח). אם השמן נמכר בבקבוק זכוכית שקוף, הדבר מעלה את החשד כי מדובר בשמן זית מזויף או שאינו איכותי במיוחד.

מומלץ לקרוא גם:

למה ומתי כדאי לשלב שמן זית באפיה? “חומר טוב” עם מירב שיינר – דנצ’נקו

שלא יעבדו עליכם: האם מוצרים “ללא סוכר” הם באמת יותר דיאטטיים?