המדריך למעשן הסיגרים המתחיל

עישון סיגר זה טקס של ממש. הנה כל הטיפים החשובים איך לבחור ואיך לעשן כדי תוכלו להרגיש לרגע מיליונרים או מאפיונרים (נשאיר לכם את הבחירה בין השניים)

כטבעם של בני אדם, לפעמים אנחנו שוקעים בחלומות. כאלה על מקום בו אין גבולות ואנחנו יכולים להיות כל מה שאנחנו רוצים.

אז החלטנו להגזים קצת וללכת הכי רחוק שאפשר, כי למה לא?

ובחלומי אני יושב על שפת הבריכה בשעת בין ערביים, רוח קלה נושבת ומלטפת את עצי הדקל, קרני השמש החמה נופלות בין ענפיהם. ואני בבגד ים, חלוק מפואר ומשקפי שמש יקרות יושב ומתפנק, ביד אחת אני אוחז בכוס מבקבוק קוניאק שעלה לפחות כמו משכורת ממוצעת בהיי טק, וביד השנייה סיגר שמן וטוב במינימום כמו הסיגרים של טוני מונטנה (או יגאל שילון אם נהיה פרובינציאלים).

אכן נשמע כמו חלום, אבל משהו בכל זאת לא מסתדר. אמנם אין לי בעיה לשבת על שפת הבריכה בבגד ים ולשתות קוניאק אבל איך לעזאזל אפשר להנות מלפיד הטבק הבוער שיושב לי בין האצבעות? זה חונק וכבד וממש לא דומה לסיגריה… אז למען שלמות החלומות שלי, החלטתי לצאת ולגלות – איך נהנים מסיגר?

שלב ראשון – איך בוחרים?

יש כמה וכמה סוגים של סיגרים, קלים, בינוניים, נועזים ובעלי טעמים שונים ומגוונים. אחת התכונות שיקבעו אם תאהבו את הסיגר או לא הוא הריח, אז ברגע שאתם נכנסים לחנות הקרובה לביתכם – בקשו מהמוכר להריח את הסיגרים (בוודאי תקבלו הסבר מקיף על כל אחד מהם).
אלו הם הסוגים העיקריים בהם סביר להניח שתיתקלו:

רובוסטו – תוכלו למצוא אותו די בקלות, אחד הסיגרים הכי פופולאריים בשוק. בוער בין 30 -45 דקות.

בליקוסו – קצר ומעוצב בקצה דמוי צריח, מציע יותר ריכוז מבחינת טעם וארומה.

לונסדייל – נוטה להישרף קצת יותר, מעט ארוך יותר.

פנטלה – דק וארוך, מעודן, בשל מבנהו הטעמים נוטים להסתובב סביב העטיפה מבלי להשתלט על הטבק.

צ'רצ'יל – על שם המדינאי חובב הסיגרים, הוא עבה ובוטה (בדומה לאיש עצמו)כשהמפורסם ביותר הוא רומיאו וי ג'ולייטה.

אוקיי, הבנתי, קראתי לעומק, הלכתי לחנות , הרחתי סיגרים שעות וקניתי משהו שנראה לי. מה עכשיו?

לקנות קוצץ סיגרים.

יש המון סוגים – פשוט תקנו את מה שנראה לכם שיהיה הכי נוח לכם לעבוד איתו.
אלא אם אתם תקועים על אי בודד בלי קוצץ אין סיבה שתחתכו את הסיגר שלכם עם מספריים או סכין רחמנא ליצלן. חיתוך מהיר מייצר משטח עבודה איכותי ונקי להנאה מירבית.

אחזו בסיגר וחתכו במכה אחת מהירה את קצהו (שימו לב לא להתבלבל בכיוונים).

עכשיו – מדליקים

המטרה העיקרית בהדלקת הסיגר היא לייצר להבה אחידה שלא תשפיע על טעמי הסיגר (מצית זיפו תעשה את העבודה בצורה טובה).

מקמו את הסיגר מעל הלהבה כדי לשרוף את הסוף שלו באופן שווה עד שיתקבל צבע כתום ויפה בקצהו. בשלב זה הסיגר שלך מוכן לעישון.

פשוט לעשן?

על עישון סיגר צריך להסתכל כעל מרתון ולא ספרינט. שבו ברגוע, קחו שאיפה, גלו את הטעמים והוציאו את העשן החוצה. אל תיקחו לריאות – הן פחות בעניין. יותר ללעוס פחות לבלוע.

סיימתם? פשוט הניחו את הסיגר כאילו נשען רגע לקחת אוויר על המאפרה כדי להיות מוכן לסיבוב הבא.

זהו, למדתי על קצה המזלג איך לעשן סיגר ובעיקר איך להרגיש קצת מיליונר או מאפיונר בחלום שלי.

יש עוד המון ללמוד על סיגרים – ארצות מוצא, טעמים, סוגי עלים ועוד, את זה נשאיר לשלב הבא.

נתחיל מהמדריך הזה ונצא לעולם שכולו עשן טוב וסמיך שכשייתפזר נבין שאולי אנחנו קצת חיים בסרט.

אבל היי, זה הסרט שלנו.