טיול לשבת: מערות, זחילות והיסטוריה בבית גוברין

שתי הערים העתיקות מרשה ובית גוברין מספקות למטיילים בהן הצצה נדירה אל היסטוריה אנושית עתיקה וגם כיף לכל המשפחה

הגן הלאומי בית גוברין-מרשה נמצא במרכז הארץ ומשלב בתוכו סיפור היסטורי מרתק, ממצאים ארכיאולוגים מרשימים, אתרי טבע וזחילה במערות. האתר מותאם לכל המשפחה ומונגש גם לבעלי מוגבלויות, ההנאה לגדולים וקטנים כאחד מובטחת.

קצת רקע על בית גוברין-מרשה
הגן חובק שתי ערים עתיקות – מרשה ובית גוברין אשר ישבו על צומת דרכים מרכזי בו נעו שיירות מסחר, ועל כן היו ערים חשובות במרחב. העיר מרשה היא העתיקה מבין השתיים והתקיימה עד תחילת התקופה הרומית וכאשר ירדה מגדולתה, ירשה אותה אחותה הסמוכה – בית גוברין.
אחת מהאטרקציות המרהיבות והאייקוניות של האיזור היא מערכת המערות שנבנו בערים העתיקות הללו. המערות על סוגיהן השונים מספקות לנו הצצה מעשירה אל העבר וגם כיף אתגרי לכל המשפחה. שימו לב שקיימים באזור פתחי מערות ובורות גלויים יותר או פחות ולכן בשום אופן אין לרדת מהשביל המסומן.

איך מגיעים?
גן לאומי בית גוברין נמצא על כביש 35 – בית שמש-קרית גת ממול לקיבוץ בית גוברין. אם הגעתם ממערב עליכם לפנות ימינה לגן הלאומי, אם הגעתם ממזרח – שמאלה.

מרשה – ארץ אלף המערות
את הטיול מתחילים מטיפוס על תל מרשה, בו עמדה בעבר העיר המפוארת. תחילתה בימי בית ראשון ושיאה בתקופה ההלניסטית. העיר הייתה בנויה מ-2 מפלסים: עיר עילית – פסגת התל עליו אנו עומדים, שם עמד ארמונו של המלך, והעיר התחתית שלעברה נביט מן התל, שם גרו שאר העם הפשוט. אולם, ישנו מפלס נוסף סמוי מן העין והוא גולת הכותרת של הביקור במרשה, המפלס התת קרקעי.  אותה עיר תת קרקעית בנויה מאלפי מערות חצובות שנתנו לשפלה את הכינוי המרשים  “ארץ אלף המערות”.

אם כן, מה סודה של העיר ולמה חצבו מערות בתת הקרקע? בעיר מרשה, כמו בכל עיר, היה צורך לבנות מבנים. מבני תעשיה, בורות מים, מבני דת,  מבני קבורה. אך במרשה, במקום לעשות את הברור מאליו ולבנות מבנים עיליים, חשבו מחוץ לקופסא וניצלו את תנאי השטח לטובתם. הם למדו את תכונותיו של הסלע הלבן הבוהק האופייני לאזור הנקרא קירטון, וגילו כי הוא סלע רך ופריך שנחרץ בקלות בציפורן. משמע מאוד לא פרקטי לבנייה אך מאוד נח לחציבה. התושבים הקדומים הבינו שבמקום להשקיע אנרגיה ביבוא של חומרים לבניית מבנים, הם יכולים לחצוב בקלות את הסלע הרך וליצור מערות  לשימושים שונים.

בין המערות השונות בהן ניתן לבקר:

• מערת קולומבריום ששימשה כשובך לגידול יונים.
• מערת בית בד בה היה מפעל ליצור שמן זית.
• מערת “אפולופאנס“- מערת קבורה מפוארת של ראש העדה הצידונית ובני משפחתו.

בית גוברין
מרשה נהרסה בשנת 40 לפנה”ס כאשר הפרתים פלשו אליה והחריבו אותה, במהלך מאבקם מול המלך הורדוס. עם חורבנה של מרשה, עלתה ופרחה העיר הסמוכה אליה, בית גוברין.
בבית גוברין החיים היו שונים לגמרי מאחותה מרשה. היא הייתה עיר רומית, תושביה מגוונים והיה בה קהילה יהודית ענפה. ככזאת כללה את כל המאפיינים של עיר רומית טיפוסית. רחובות צולבים, בתי מרחץ ומתקני שעשוע אשר נועדו להעסיק את האזרחים כדי שלא יתערבו בשלטון.

בואו לתיאטרון
אחד המתקנים המייצגים את התרבות הרומית בבית גוברין הוא האמפיתיאטרון. האמפי הוא תיאטרון כפול בו הציגו מופעים שונים, שלא היה עולה על הדעת להציגם בעת הנוכחית.  בדרך כלל היו אלה הצגות עקובות מדם – קרבות בין גלדיאטורים או בין גלדיאטור לחית טרף. אותם גלדיאטורים היו לרוב עבדים או פושעים אשר נלחמו כדי לקנות את חירותם או למות בקרב.  הקהל היה יושב וצופה בהצגה של העיר, מעודד, ומהמר מי יצליח לשרוד את הקרב העקוב מדם.

איך נולד פעמון?
מסביב לבית גוברין ישנם מערות רבות הידועות בכינוין “מערות הפעמון”. בניגוד למרשה שמערותיה נועדו לתכליות כלכליות שונות, בבית גוברין תכליתן של המערות היא אחת – מחצבות סיד.
כחלק מההבנה של הקדמונים את הסביבה, הם מצאו כי אותו סלע הקירטון האופייני לסביבה לא רק רך ונח לחציבה, אלא בשריפתו ניתן להפיק ממנו סיד שהינו עד היום חומר לאיטום בתים. כאשר הבינו שהם עומדים על “מכרה זהב” הם החלו לכרות עוד ועוד מערות, עד כי היום ישנם עשרות רבות של מערות מסוג זה.
עוד התושבים הקדומים הבינו, כי הצורה היעילה ביותר לכרות את הקירטון היא בצורה של פעמון. הרציונל הוא כזה – מעל הקירטון יש שכבה קהה של סלע שנקרא נארי- מן קרום שנוצר על הסלע כיוון שהוא חשוף לשמש. כיוון ששכבת הנארי קשה, כרו פיר צר עד שהגיעו לשכבת הקירטון הרכה והנוחה לחציבה. ורק אז הגדילו את המערה לעומק ולרוחב ויצרו את צורת הפעמון.

אנשי המערות
את הטיול כדאי לסיים בחורבת מדרס אשר נמצאת בסמוך לגן הלאומי, ובה מחילות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא ושם ממתין הכיף הגדול לילדים שלכם וגם לכם. סיור במחילות הוא כיפי ומאתגר, בתוך המחילות שורר חושך מוחלט ולכן חובה להצטייד בפנס, עדיף פנס ראש כמובן. כמו כן, חשוב לזחול אחד אחרי השני כדי לא להשאר לבד במחילה, אורך הסיור במחילות אורך בערך כחצי שעה.

מחילות מסתור – על מה ולמה?
בתקופת המרד, היהודים התחבאו במחילות. הם ארגנו תקיפות ומארבים על הצבא הרומי, ומיד חזרו להתחבא במחילה. הצבא הרומי, שלא יכול היה להיכנס כולו לתוך המערות הצפופות, לא ידע כיצד להתמודד עם הבעיה, ובתחילה נחלו היהודים הצלחות רבות. לכן קראו הרומים לבכיר מצביאיהם, יוליוס סוורוס, לפתור את הבעיה. סוורוס עד מהרה מצא פיתרון – הוא כיתר את הכניסה למחילות כך שהיהודים לא יכלו עוד להכניס לתוכם מזון ותחמושת. לכן, כל הלוחמים מתו מרעב, או נשבו בדרך לחיפוש אחר מזון.

סיור המערות הוא סיום חווייתי ליום נפלא, מלא בנופים, היסטוריה, ואהבת הארץ.