טיול לילי במדבר יהודה

נטפס רגלית בשבילים עתיקים, נתחקה אחרי עקבות נמרים ויעלים, נבקר במצודה נבטית, נגלה נאות מדבר עם מים חיים ונחזור הביתה לפני החום הגדול

מיצד זוהר ומעלה זרון – מצודה עתיקה מהתקופה הרומית ומסלול ג’יפים אתגרי

הנבטים היו מלכי המדבר לפני אלפי שנים.

הם היו סוחרים ומובילי שיירות מסין ומהודו אל מצרים, סוריה ודרך נמלי הים התיכון הסחורות המשיכו עד אירופה. הנבטים שלטו על סודות המים במדבר ופיתחו חקלאות ענפה. הם ידעו לאסוף כל טיפה בשיטות שהיום בנגב מנסים לחקותם. הנבטים חצבו בסלע את העיר פטרה כעיר בירתם, ובנו במדבר אורחנים, מצודות ותחנות מכס לטובת שיירות הסוחרים.

אחת ממצודותיהם הינה מיצד זוהר אשר נמצאת בעומק נחל זוהר במדבר יהודה. למרות שגילה כאלפיים שנים חלקים ממנו השתמרו במצב די סביר, בעיקר החצר, החומה ההיקפית, שער הכניסה ובור מים. עם קצת שיווי משקל ניתן לטפס לקומה הראשונה דרך שביל העפר התלול ולצפות בנוף האדיר הנשקף ממנה. אין לעלות לקומה השנייה אלא אם אתם מבקשים להפריע את מנוחתם של צוותי החילוץ באזור.

מעלה זרון לאמיצים

מערד יורד הכביש לים המלח ובו פניה מסומנת לרכב 4X4 למעלה זרון, ירידה תלולה עם מכשולים טכניים רבים המסתיימת במיצד זוהר. כל ג’יפאי המכבד את עצמו בארץ כבר ירד בדרך זאת. האמיצים באמת גם עלו אותה… זוהי דרך מדברית עם נוף מרהיב על ים המלח והרי אדום וניתן גם לעשותה ברגל.

נחל בוקק לאור ירח

נחל בוקק מלא מים כל השנה וזאת חוויה נפלאה ללכת במים עד הברכיים ביום קיץ לוהט. חוויה מיוחדת נוספת היא לעשות את הנחל לאור ירח מלא, עת הצללים חומקים על פני המים הכסופים. אנו נתחיל מחניון בתי המלון של ים המלח ונצעד במעלה הנחל בתוך המים המגיעים עד לקרסולינו. מי שפוחד להרטיב את רגליו מוזמן לצעוד על השביל המקביל והיבש.

אחרי כשני קילומטר נגיע אל צמד בריכות צלולות השתולות בין מצוקים תלולים ועטורות צמחי מדבר. כאן נוכל להיכנס למים הקרירים עד מותנינו ואם נשמור בסבלנות על השקט נצפה ביעלים ושפני סלע היורדים אל הנחל להרוות את צימאונם.

נמשיך במעלה הנחל דרך מעברים נסתרים שחיות המדבר חפרו בסבך. נמצא מעיינות קטנים הזולגים דרך שערות שולמית על קירות הקניון הלבנים. נגלה ונזהה עקבות בחול של נמרים ויעלים שנחבאו בעומק הסבך. אם נקשיב לקולות המדבר נשמע את ציפור הטריסטרמית הקוראת ללהקתה להודיע שאיתרה מזון. בלילות נראה את אורות הגחליליות המחפשות להזדווג, ואם נשמע קול מים זורמים נדע שהגענו למעיין הסודי במעלה נחל בוקק, עין נואית.

הנמרים במדבר יהודה

גיורא אילני ז”ל, איש שמורות הטבע, היה זואולוג ואב מאמץ לחבורת נמרים. לאחר שעקב ואיתר את כל התשעה, הצמיד להם משדר והחל לעקוב אחר אורח חייהם. כל נמר קיבל גם שם מלכותי מתקופת החשמונאים כמו ינאי, הורדוס, שלומציון או מהמיתולוגיה הבבלית: חומיבבה ואחרים. גיורא טען כי לכל נמר אישיות מרתקת המאפיינת רק אותו.

הנמרים ניזונים מיעלים ושפני סלע, אך לא נמנעים להיכנס גם לאזורים בהם חי האדם. המטיילים בשמורת הטבע באזור מתבקשים לנוע בקבוצות ולא להישאר ללון בשטח. לעיתים חודרים הנמרים גם ליישובים באזור.

הנמרה של צ’רלי מקיבוץ עין גדי – אני נשבע לכם, הכל אמת

צ’רלי הוא חבר קיבוץ עין גדי כל חייו ואוהב את המדבר. מכיר כל שביל וכל נחל, כל חיה וכל פינה. מתרוצץ היה במדבר, מצויד רק בסנדליו ובשפמו הענקי ומתנדב לכל חילוץ של טיילים אבודים. בקיבוץ הכיר גם את אשתו, מתנדבת משבדיה, וחתונתם הייתה בגן הקקטוסים הנפלא שבקיבוץ.

צ’רלי אהב לצלם ומצא לו מצלמה רוסית גדולה, ישנה ומרעישה. הוא ומצלמתו תיעדו את הוד המדבר על שלל הצוקים והנחלים ואת מגוון חיי הבר. במיוחד אהב לצלם את נמרי מדבר יהודה. לא היה נמר שלא הכיר את צ’רלי ואת טרטור המצלמה שלו. הנמרים נסו בבהלה אל פינות המסתור שלהם כל פעם ששמעו את צ’רלי מתקרב. אבל צ’רלי לא היה פראייר והיה זוחל בעקבותיהם לכל סבך ומצוק כדי להשיג את התמונה שלו.

גם בעלי החיים במדבר אהבו את קיבוץ עין גדי ובמיוחד שלומציון הנמרה. מדי לילה הייתה קופצת חיש קל מעבר לגדרות הקיבוץ ונוברת באשפה אחר שאריות בשר עסיסיות. לעיתים הייתה מעזה לפרוץ ללול או לדיר לטרוף טלה צעיר ולהביא את בשרו לשני גוריה. לאחר שנמצאו חורים בגדרות הקיבוץ פרצה מהומה בין החברים המודאגים ובמיוחד ההורים לילדים קטנים. במשק ארגנו תורנות שמירה כנגד הפגע והשומרים קיבלו הוראה לירות בנמרה הפולשנית.

הגיע תורו של צ’רלי לשמור והוא יצא אל הלילה, רובה עתיק מאיזה סליק פלמ”ח על כתפו והמצלמה בידו. לפתע שמע נעירות וחבטות מכיוון האורוות. בלי לחשוב על הסכנה רץ הצלם האמיץ לכיוון הרעשים. צ’רלי הבחין בצללית הנמרה גוחנת על גג האורווה, עצר והחל לצלם.

החמורים השתוללו בהיסטריה מפחד הנמרה, פרצו את שער האורווה ושעטו לכיוונו של צ’רלי המצלם. אתון אחת, עצבנית ומבוהלת, בעטה כהוגן בצ’רלי. רצועת הרובה נקרעה. הנשק עף וביצע כמה סלטות באוויר, נחת על האספלט והבריח נשבר. צרורות כדורים נפלטו לכל עבר ושניים מהם חדרו היישר לירכו של צ’רלי המסכן שנפל מיד ארצה.

כוחות הביטחון הוזנקו לאזור ומצאו את צ’רלי הפצוע מתפתל על הרצפה, נאנק ומקלל. בתחקיר שנערך כמה ימים לאחר מכן צ’רלי התעקש שהחמור ירה בו. החוקרים לא האמינו לו והציגו כעובדה את סוג הרובה העתיק המאפשר רק יריה בודדת. בחקירה הבליסטית אכן הוכח שמנגנון הבריח נשבר ולכן הרובה ירה בצרורות.

צ’רלי עבר ניתוח וברגלו הושתלו ברגי פלטינה. בקיבוץ כבר לא סומכים עליו שישמור, והוא קיבל תפקיד חדש: צ’רלי הצולע ושפמו הענקי עובדים כעת בקיוסק המטיילים בכניסה לשמורת נחל דוד. אין דבר המשמח אותו יותר מאשר לספר שוב ושוב לכל מטייל את סיפור החמור שירה בו בגלל הנמר, ולהוכחה מציג את אוסף תמונות הנמרה על קירות הקיוסק. אתם מוזמנים.

ברכת השמש העולה

לפנות זריחה נצא מאזור בתי המלון לטפס על מצוק ההעתקים, עד לפיסגה. זו מסלול מדברי קצר ותלול, אתגר חביב דרך מיצד עתיק, מעיינות ונאת מדבר. בפיסגה נקבל את פני השמש הזורחת בשיעור יוגה ונשימות. נמהר לרדת לפני החום הגדול דרך נחל בוקק.

לאתר “טיולים ואגדות” של מני נחמן