הרשמה לניוזלטר
ערוץ האוכל 
ערוץ הטיולים 
ערוץ החיים הטובים
בוכים על חלב (אם) שנשפך
בנק חלב אם – זה אולי הבנק הכי חשוב שתשמעו עליו
באוגוסט 2020 נפתח רישמית בישראל הבנק הלאומי לחלב אם של מד"א בפרוייקט משותף עם משרד הבריאות. טרם הוסדרה הפעלתו הרציפה בתחילת 2021. במדינות מפותחות רבות בעולם קיים בנק חלב אם. קיומו של בנק מפוקח זה הוא חשוב ביותר. בהיעדר בנק כזה הורים שרוצים או צריכים להניק את ילדיהם בחלב אם נאלצים להסתמך על טוב לבם של מכרות או זרות אליהן מגיעים דרך הרשת, בקהילות בפייסבוק, ובגמ”חים בקהילה החרדית בעיקר. חלב זה אינו מפוקח ואינו נבדק בקטריאלית. גופי בריאות מערביים בארה”ב, קנדה ואוסטרליה הזהירו מפני הסיכונים האפשריים של שיתוף חלב אם באופן בלתי רשמי והמליצו נגד האכלת תינוקות בחלב אם שנרכש דרך האינטרנט. בנוסף, ההסתמכות על תרומות יוצרת חוסר יציבות וחיפוש מטריד ומתמיד אחר התרומה הבאה.
על חשיבותו של חלב האם
לחלב אם חשיבות רבה והוא אהוב על חוקרים, המבססים ממצאים חדשים ומרתקים בכל מחקר סביבו.
לא נפרט את היתרונות כולם (וכאלה נמצאים חדשות לבקרים). כל הרכיבים בגופה של האם נמצאים בחלב ועוברים ישירות לתינוק:
- מחזק מערכת חיסון
- מחזק אוכולסיית חיידקים “טובים” במערכת העיכול ומונעת שגשוג חיידקים “לא טובים”.
- מסייע במניעת הידבקות מחלות אצל יילודים.
- מחקרים מצאו שהוא מפחית סיכון לאלרגיה.
- מווסת הורמונים.
“חלב האם אפילו משפיע על איזון בין היום ללילה ביילודים ע”י הורמון המלטונין, המופרש אצל האם ועובר דרך החלב”, מפרט ד”ר שמואל צנגן, יו”ר איגוד רופאי הפגים בישראל ומנהל טיפול נמרץ פגים בבי”ח ברזילי – “בארה”ב, לדוגמה, מפרידים בין חלב אם שניתן בלילה לזה שניתן ביום כדי שההורמון ישפיע בשעות הנכונות”.
ועוד לא דיברנו על חשיבות בנק שכזה עבור פגים
אפשר לתאר את הסיבות לבנק שכזה עבור פגים, אבל במקום זאת, הכירו את רומי שחורי, יו”ר עמותת לה”ב (למען הפגים בישראל) ואמא לליה, שנולדה בשבוע 29:
לאחר הריון מטלטל, בו לא ידעו עם העוברית בבטנה של רומי תשרוד. מה שהחל כפער גדילה לא מדאיג, הפך ממש למלחמת השרדות:
“בשבוע 20, הפער כבר היה בערך 4 שבועות.
רופא בדרום אומר לי ‘בשלב הזה, עדיף שזה ימות בבטן, מאשר שיהיה מפגר או יותר גרוע בחוץ’.
המשפט מהדהד לי בראש ואני לא מבינה”.
ההורים המודאגים מחליטים להמשיך את ההריון הלא פשוט עד למצב שבו “התחילה היפרדות שליה ולאחר דימום מסיבי ובדיקה והבנה כי הזרימות התהפכו ויש כבר סכנה לדימום מוחי, הולכים על קיסרי חירום”, מספרת רומי.
“18.1.2008, היום האחרון של עופרת יצוקה , ליה נולדה. רחוקה מהבית, באיכילוב.
ליה נשמה את הנשימה הראשונה לבד והפתיעה ממש את הרופאים המדהימים שחיכו להנשים אותה.
110 ימים היינו בטיפול נמרץ בפגיה.
ליה חלתה ב – NEC (דלקת מעי נמקית) ועברה תקופה ממש קשה, שכללה ניתוח לכריתת חלקים חולים במעי, הנשמה ממושכת והתמכרות למורפיום שניתן אחרי הניתוח.
כמו כן, ליה עברה שיתוק של מיתר קול שגרם לה לבכות ללא קול, כשסוף סוף הוצא לה הטובוס (צינור ההנשמה).
מלא עליות וירידות, עד השחרור המיוחל.
בגלל ה- NEC והניתוחים, ליה לא עלתה במשקל ונאלצה לקבל אוכל מיוחד.
לא פעם אני תוהה אם היתה מקבלת חלב אם, אפילו מאמא אחרת, מבנק חלב, האם כל הדרך הזאת היתה נחסכת ממנה, ומאיתנו”.
אמת בתהייתה של רומי
בהחלט ייתכן כי אם היה ניתן לליה חלב אם היה נחסך ממנה סבל רב. בנוסף לחשיבות חלב האם שהוזכרה, קיים ערך מוסף עבור תינוקות שנולדו מוקדם. עבור פגים, תקופת העוברות הקצרה שלהם יוצרת חסרים שחלב אם הינו המרכיב הכי קרוב לתזונה הרחמית שהפסידו. לעיתים אמהות לפגים לעתים יולדות בטרם השלים גופן את פעולת ייצור החלב ואין להן איך .
זה כה משמעותי עבור פגים, מעמותת לה”ב נמסר כי ” הזנת פגים בתרומת חלב אם, בהיעדר אפשרות של האם להניק, היא הטיפול המומלץ והיעיל ביותר שיכול למנוע תחלואה קשה ותמותה בפגים…"
ולא רק עבור פגים
ישנם ילודים שאינם מצליחים לצרוך את תחליפי החלב. במקביל, אמהות עלולות להימצא במצב בריאותי, נפשי או חברתי שאינו מאפשר להן להניק, או חלילה אם האם נפטרה במהלך הלידה.
סוף טוב ועמותת לה”ב
רומי מספרת על התקופה שבה ליה מאושפזת: “תוך כדי השהייה בפגיה, היינו בקשר עם העמותה וקיבלנו המון תמיכה. לא רק מהורים לפגים. גם מזרים באמצע הדרך, שנחשפו לסיפור שלנו ומצאו דרכים לעזור.
ידעתי שאתנדב בהמשך הדרך בעמותה.
כשחזרנו הביתה התחלתי להתנדב. בתחילה בתפקידים קטנים, בהמשך נבחרתי ליו”ר העמותה (2012) והחל מה- 1.1.16 אני מנכ”לית העמותה. גאה מאוד לעמוד בראש העמותה שעושה למען הפגים והמשפחות בישראל.
עקבו אחרינו
