סכנות החופש הגדול – מדריך למצבי חירום

יולי הגיע וכל הילדים ובני הנוער יצאו בשמחה לחופש הגדול. אך לצד הכיף, טומן בחובו החופש הגדול גם סכנות לילדים. חשוב שאנו, ההורים, נהיה עירניים ונשמור עליהם.
שוחחנו עם פרופ’ יחזקאל ויסמן, מנהל המחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר לרפואת ילדים, וקיבלנו ממנו את ההמלצות החשובות, איך לשמור על הילדים ולהימנע מלהגיע עמם לביקור בחדר המיון בקיץ הזה…

סכנה מספר 1: התייבשות

התייבשות הינה תהליך דינמי, וללא טיפול – קיימת סכנת פגיעה בתפקוד המערכות החיוניות בגוף.
הסימנים להתייבשות הם פה יבש, מיעוט במתן שתן, חוסר מנוחה ובכי ללא דמעות. כמו כן, יכולים להופיע כאבי ראש, בלבול, סחרחורת ואף ירידה במצב ההכרה במקרים קיצוניים.
כדי להימנע מהתייבשות, פשוט הקפידו שהילדים ישתו לאורך כל היום וימנעו משהיה ארוכה בשמש חזקה. בכל מקרה של חשד להתייבשות יש לשתות מים ולפנות למרפאה הקרובה או לחדר המיון. במקרים של ירידה במצב ההכרה – יש להזמין אמבולנס.

טביעה – כל מה שצריך הוא רגע אחד של חוסר תשומת לב

בכל קיץ מחדש, אנו שומעים סיפורי זוועה על ילדים שטבעו למוות בים ובבריכות ציבוריות או פרטיות. כל שנדרש כדי למנוע טביעה הוא מעט תשומת לב הורית, ואסור לנו לעגל פינות בנושא זה!
חשוב שתדעו כי יש להקפיד על השגחה הורית צמודה על ילדים עד גיל 5 שנים, כשמבלים איתם בים ובבריכה. כמו כן יש להקפיד על שימוש במצופים גם בגילאים הגדולים יותר, במידה והילדים לא מיומנים בשחייה.
כשאתם בים או בבריכה, חשוב מאד לשמור על קשר עין עם הילד, בכל גיל. בנוסף, יש לגדר בריכות שחיה בבתים פרטיים, בהם עשויים לשהות ילדים קטנים, על מנת למנוע מקרי טביעה.
שחייה היא מיומנות חשובה לילדים. היא עשויה גם למנוע טביעה במקרים מסויימים. לכן מומלץ להתחיל בלימודי השחייה החל מגיל 5, בהתאם למוכנות הילד.

שעמום מסוכן: נפילות מגובה

הילדים בבית, משתעממים, חוקרים, סקרנים, לפעמים גם עם חברים… תופעה נפוצה בקיץ היא שהילדים מנסים לטפס ולבדוק את החלונות והנוף הנשקף מהם.
שימו לב – הקפידו להרחיק מחלונות כל אמצעי טיפוס וכן רהיטים עליהם ניתן לטפס, כמו ספות, מיטות ושידות.
בנוסף, אין לאפשר לילדים לשחק על גגות ומרפסות, אלא בהשגחת מבוגר. ובאופן כללי, מומלץ להתקין סורגים בחלונות גבוהים, למניעה מוחלטת של סכנת נפילה.

תאונות בדרכים

בכל יציאה של הילד או הילדה לרכיבה על אופניים, סקייטבורד, רולרבליידס וקורקינט, יש להקפיד לחבוש קסדה ומגני מרפקים וברכיים.
הקסדה היא האמצעי היעיל ביותר למניעת פגיעות ראש, שעלולות לגרום לסכנת חיים או נכות קשה לכל החיים.
בנוסף, העדיפו לרכוש עבור ילדיכם אמצעי רכיבה רגילים ולא חשמליים-ממונעים. אלו עוזרים לילדים לשמור על בריאות וכושר וכן פחות מסוכנים ברכיבה, הן לילדיכם והן לשאר העוברים והשבים ברחוב.
הסבירו לילדיכם כי יש לרכב אך ורק במקומות המיועדים לכך ולא בכבישים סואנים, להיזהר ברכיבה על המדרכה באזורי כניסה ויציאה מחניות, לחצות את הכביש בהליכה בלבד (כשהאופניים לצידם) ולשים לב שלא לפגוע גם בהולכי הרגל.
במידה וילד נפגע במהלך רכיבתו, יש להגיע מיידית לרופא או מוקד רפואי לבדיקת החבלה, ולהיות עירניים במיוחד כשמדובר בפגיעת ראש או עמוד שדרה.

עקיצות – עלולות לסכן חיים

במידה וילד נעקץ מדבורה או דבור, יש לנסות לגרד את העוקץ מהעור. חשוב להקפיד שלא לנסות לשלוף את העוקץ, אלא רק לגרד אותו. במידה ומתפתחת תגובה אלרגית כמו קוצר נשימה, קשיי בליעה, נפיחות בפנים או בשפתיים יש לפנות בהקדם לקבלת טיפול רפואי. ישנם ילדים (ומבוגרים) האלרגיים לעקיצות דבורים, ובהיעדר טיפול רפואי מיידי – התגובה האלרגית עלולה להביא למותם.
במידה וילד נעקץ על ידי עכביש (הנפוצים בארץ הם ששן חום ואלמנה שחורה), מומלץ לשטוף את האזור במים ובסבון, לקררו באמצעות קרח ולפנות לקבלת עזרה רפואית. כדאי לצלם את העכביש כדי לסייע לרופאים לבחור בטיפול הנכון. הטיפול כולל גם חיסון לטטנוס למי שאין חיסון עדכני.

לא נעים, לא נורא: מדוזות

על אף הכאב הנגרם מצריבת מדוזה, הצריבה לרוב אינה מסוכנת. כך תטפלו בילדיכם אם נצרבו מארס מדוזות:
1. צאו מהים והסירו מהגוף את שאריות המדוזה (אל תשתמשו בידיים חשופות כדי לעשות זאת אלא בחפץ כלשהו, כדי שלא תסבלו מכוויות נוספות).
2. אין לשפשף את אזור הכווייה. שטפו אותו במי-ים או בחומץ (שניתן להשיג בסוכת המציל), המנטרלים את ארס המדוזה. בניגוד לדעה הרווחת, לא מומלץ לשטוף את האזור בשתן.
3. במידה ונכנס ארס מדוזה לתוך העין – שטפו את העין קודם כל במי מלח כדי לנטרל את הארס ולאחר מכן במים מתוקים כדי לשטוף את המלח. חבשו את העין ברטייה קרה וגשו לרופא עיניים.
4. במקרים של כוויות בחלקי עור נרחבים, התפתחות שלפוחיות, או חמור מכך – פיתוח תגובה גופנית חריפה של חולשה וחולי, קשיי נשימה ובחילות – יש לפנות מיד לטיפול רפואי.