הילד התחיל פתאום לגמגם? אל תתעלמו מהבעיה
ליקוי בדיבור וגמגום אצל ילדים – סיבה לדאגה? ד"ר אופיר בר און עונה.
מתי גמגום מופיע אצל ילדים?
שלושה עד חמישה אחוזים מילדי טרום בית ספר מגמגמים במידה כזאת או אחרת. גימגום, לרוב, מתחיל סביב גיל שנתיים עד 4 שנים. הוא נפוץ יותר פי 4 בבנים מאשר בבנות. פעמים רבות הוא מתקבץ במשפחות.
גימגום מופיע פתאום, לרוב כאשר מתחילים לשלב מילים. דווקא ילדים עם אוצר מילים גדול יותר בגיל שנתיים עלולים להתחיל לגמגם.
מתי יש סיבה לדאגה?
לפני הכל, צריך להבדיל בין גימגום אמיתי לבין חוסר-רצף-דיבור שהוא נורמאלי מבחינה התפתחותית. בגמגום אמיתי יש רפטיציה, כלומר חזרה על הברות ולעיתים חזרה על מילים קצרות שלמות; יש גם הארכה של קולות מסוימים באמצע מילים ולעיתים יש מילים “שבורות”, כלומר הפסקות באמצע מילה. גמגום גם מחמיר בזמן התרגשות, שמחה או עצב. בגמגום יש גם קטיעה של הנשימה. לעומת זאת, במצב תקין של חוסר רצף דיבור, קיימים מאפיינים קצת שונים, וכולם יותר עדינים.
מה עושים אם הילד מגמגם?
דיבור תקין רציף דורש סנכרון של שרירים רבים באזור הלוע והפה. וגם שליטה נכונה ותקינה של המוח.
במידה ויש חשד לגמגום – יש לפנות לרופא הילדים לבדיקה, והוא בוודאי יפנה הלאה להערכה אצל קלינאית תקשורת. היא תוכל לדייק את האבחנה, להתחיל טיפול עם הילד, וגם ללמד אתכם, ההורים, איך לעבוד עם הילד ולשפר את יכולת הדיבור.
התחילו את הטיפול מוקדם ככל הניתן
מחקרים הוכיחו – כדאי לפנות לקלינאית תקשורת מוקדם ככל הניתן. אל תתמהמהו.
הטיפול, אגב, הוא גם בבית. ההמלצה היא שההורים יתנו משוב עדין ונעים לילד, כל הזמן: לשבח אותו כאשר הדיבור תקין. למשל, אפשר להגיד “זה היה חלק ויפה!”. או, אם הוא מגמגם, אפשר בעדינות להגיד “זה היה קצת קופצני” או “אולי תנסה להגיד זאת שוב?” רוב הילדים מגיבים מאד יפה לטיפול ומשתפרים. הסטטיסטיקה אומרת ש- 80-90% מהם מפסיקים לגמגם.
לסיכום, גמגום אמיתי אינו נדיר, אם כי המצב הנפוץ יותר הוא מצב של “חוסר רצף דיבור”. חשוב לאבחן את הילד אצל רופא ילדים ו/או אצל קלינאית תקשורת, ולהתחיל טיפול משולב, כולל בבית.