טור אישי: הכלבים המדהימים שעוזרים לחולי אפילפסיה שלא ליפול

סיפורם המרגש של כלבי שירות שמשנים את חייהם של חולי אפילפסיה מקצה לקצה.

מאת: טל אלוש | מנכ”ל מרכז הכלב והאדם.

אתמול (שבת) צויין בעולם ‘היום הסגול’ – יום מחלת האפילפסיה, הידועה גם בשמות ‘מחלת הנפילה’ או ‘כפיון’.
מחלת האפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית בה מתרחשת התפרצות בלתי מבוקרת של פעילות חשמלית עודפת ומוגברת בתאי עצב בקליפת המח. הסובלים מהמחלה חווים התקפים חוזרים ונשנים של מגוון תופעות, בהן אבדן הכרה, רעידות בגפיים, הפרעות תחושתיות, אבדן זיכרון, התכווצות שרירים ועוד.

מזה מאות שנים מדובר על הכלב כ’חברו הטוב של האדם’, אם לצורכי צייד ושמירה, שעשוע ומשחק, הצלה חירום וביטחון, סיוע לעיוורים, וסיוע בסדנאות שיקום והתמודדות נפשית. ובתוך כל מגוון השירותים שיודע הכלב להעניק לחברו הטוב ביותר, ישנם כלבים התומכים ומסייעים לחולים האפילפטיים. אלה אינם מקבלים חשיפה רבה, אך תרומתם לבעליהם הסובלים מהפרעות נוירולוגיות גבוהה ומשפרת באורח פלא את איכות חייהם ומצבם הבריאותי.

כלבי השירות אינם כשאר הכלבים. הם נדרשים לאילוף קפדני, להכשרה וללמידה בתהליך המלווה על-ידי אנשי מקצוע ואורכו כ- 18 חודשים. ראשיתו של ההליך בבחירת כלב מתאים, המסוגל להתמודד עם חולה אפילפטי ולעבור הכשרה (לא כל גזע מתאים). בשלב הבא, כאשר הכלב (הגור) בן שישה שבועות מתחיל שלב הלמידה, האילוף וההכשרה. בעת הכשרתם עוברים הכלבים אימונים אינטנסיביים ומוכשרים, למשל, לזהות סימנים מקדימים להתקפי אפילפסיה, שבני האדם – ובכללם החולים עצמם, וכמובן סביבתם הקרובה – מתקשים (אם בכלל) לזהות.
בעזרת חוש הריח המפותח, הכלב לומד לזהות ריח הקשור בתהליך כימי המתרחש בגופו של החולה בטרם התחלת ההתקף האפילפטי, ומאומן להתריע על התפרצותו הקרובה של ההתקף. משום שכך, כלבי השירות המלווים חולים אפילפטיים מכונים ‘כלבי התרעות’.

הכלב לומד דרכים שונות של התרעה בפני הסובבים את החולה, וניתן גם ללמדו ללחוץ על לחצן מצוקה ולהביא לחולה את התרופה שהוא נוטל, המיועדת להקטין את עוצמת ההתקף הצפוי.

כלבי השירות לומדים שיטות פעולה שונות, ולכל כלב דרך ייחודית כדי למשוך את תשומת לב הסובבים את החולה ואותו – אחדים נובחים, אחרים ‘נותנים דחיפה’ לבן-משפחה או אדם אחר בסביבתם, הכל בהתאם לסיטואציה ולחולה. הליך ההכשרה אינו נפסק עם גמר האילוף הטכני. כמו בכל מערכת יחסים זוגית, נדרשות היכרות ולמידה של שני הצדדים האחד את משנהו. הכשרת הכלב מתקיימת פעם בשבוע למשך ארבעה חודשים, בעזרתו של המאמן ולצד בעליו החדשים. זהו שלב בו המטופל לומד להכיר את הכלב, את התנהגותו, את אופן הפנייה אליו ואת יכולותיו ותרומתו. במקביל, גם הכלב לומד את בעליו החדשים, את הריחות ואת יחסי הכוחות ביניהם.

החקיקה בישראל איננה מכירה בכלבי שירות לבעלי מוגבלויות דוגמת חולים אפילפטיים, אלא בכלבי נחייה לעיוורים בלבד. פירוש הדבר הוא כי אין תקצוב ממשלתי לנושא, כגון סבסוד או מימון של רכישת הכלב והכשרתו על-ידי המוסד לביטוח לאומי. מעלותיו ותרומתו של כלב השירות לחולי האפילפסיה לא תסולא בפז, אולם עלות הכשרתו היא עניין יקר (כ- 15,000 דולר) למי שידם אינה משגת. זאת ועוד, תהליך הכשרתם של כלבי השירות מצריך אילוף ולימוד של כ- 25 כלבים, אך בסופו של פרק האימון והלמידה רק כלב אחד יימצא מתאים. כלומר, נדרשים חודשי הכשרה רבים ועשרות אלפי שקלים כדי להיטיב עם חולה אחד, שחייו עתידים להשתנות ללא היכר.

חולים קשים באפילפסיה עשויים למצוא מנוח ועזר רב בשילובם של כלבי השירות בחייהם. יש להעלות את מודעות הציבור למחלה, לתסמיניה ולדרכי הטיפול בה, ולאפשר נגישות – לתקציב, להכשרה ולקבלה חברתית ומקצועית.

למען חברה צודקת, שילובם של בעלי מוגבלויות שונות והקלה על חייהם של החולים האפילפטיים, יש לפעול לשינוי החקיקה, ולזכור כל העת, כי הכלבים מעניקים חיים, והם אכן ידידינו הטובים ביותר.

הכותב הוא טל שלוש, מנכ”ל מרכז הכלב והאדם.

צילום: סיגל קולטון