צינתור רגיל מול צינתור וירטואלי – מה ההבדל?
מה ההבדלים, היתרונות והחסרונות של כל אחת מהבדיקות?
תעוקת לב והתקף לב
הלב הוא שריר. כששריר נמצא במנוחה – הוא דורש כמות נמוכה של חמצן. אך כששריר נמצא במאמץ, והכוונה לכל אחד משרירי גופנו, הוא דורש כמות גדולה יותר של חמצן, וכך גם בלב.
גם שריר הלב, כמו שאר שרירי הגוף, מקבל חמצן באמצעות זרם הדם. הדם רווי החמצן מגיע אל הלב דרך עורקים מיוחדים הנקראים העורקים הכליליים. אם יש, חלילה, היצרות בעורקים הכליליים או חסימה שלהם, אז הדבר עלול לגרום לכך שאיזור מסויים בלב לא יקבל מספיק דם.
אם מדובר במחסור קטן בחמצן – תיווצר תעוקת לב, אך אם מדובר במחסור משמעותי של חמצן, למשל עקב חסימה של העורקים הכליליים – יווצר התקף לב.
טרשת עורקים היא התופעה הגורמת להיצרות וחסימת כלי הדם.
כיצד ניתן לדעת כמה דם מגיע אל הלב?
מבחן מאמץ – בודקים את הפעילות החשמלית (EKG) של לב הנבדק בזמן ריצה ולאחריה, ומחפשים שינויים ב- EKG.
בדיקת אקו – שם ניתן לראות איך הלב מתכווץ.
מיפוי לב – מזריקים חומר ורואים כמה משריר הלב פעיל ובאיזו עוצמה.
צינתור – הבדיקה המדוייקת ביותר, אך מדובר בבדיקה פולשנית שאין רצון לערוך אותה שלא לצורך.
צינתור וירטואלי
שתי בדיקות נוספות וחדשות יחסית הן Cardiac CT ו- Cardiac MRI. בדיקות אלה מדמות את מפת העורקים הכליליים של הלב, מבלי לערוך צינתור.
החסרונות של הבדיקות הללו הם שבניגוד לצינתור הן לא מדוייקות באופן מוחלט. כמן כן במידה שימצא ממצא כלשהו, בצינתור רגיל ניתן כבר לטפל בו בניגוד לבדיקות ההדמיה.
מי צריך לעשות צינתור וירטואלי?
ההפניה לבדיקות הללו לא ניתנת לכל נבדק,. היא ניתנת בעיקר למי שבדיקות הלב האחרות לא היו מספיק מדוייקות עבורו ויש חשד שהן לא איתרו בעיה כלשהי באספקת הדם ללב.
לבדיקות יכולים להיות מופנים אנשים ללא מחלות רקע כמו גם חולים שעברו בעבר הרחבה בעזרת סטנט או אפילו ניתוח מעקפים. את ההפניה לבדיקות ייתן הקרדיולוג או רופא פנימאי.