"כמו לחיות בבית משותף עם כל החברים"

לבינה מאיר בת ה-80+, דיירת אחוזת ראשונים בראשון לציון, אין רגע דל; הימים גדושים פעילויות, החברות גרות בשכנוּת, ובן הזוג, אותו הכירה במועדון הידידים של האחוזה, שם לצדה לכל אורך הדרך. בינה היא דור שני של דיירות באחוזה, וכשהחיים במתחם שפתח את עידן הדיור המוגן היוקרתי בארץ כל כך טובים – זה לגמרי לא מפתיע.

בשיתוף אחוזות רובינשטיין

רבים מבני הגיל השלישי בוחרים לעבור לגור בדיור מוגן. על אף היתרונות הברורים שבמעבר, אין זו בהכרח החלטה המובנת מאליה, אבל אם תשאלו את בינה מאיר החוגגת את העשור התשיעי לחייה –  לה לא היה בכלל ספק.

אמה ז"ל, שנפטרה לפני כ-10 שנים, היתה דיירת באחוזת ראשונים, וחיה שם חיים עשירים ומספקים. "אמי, שהיתה אישה צלולה וחיונית, אהבה מאד להיות באחוזה. בריאות היתה נקודת המפתח. היא שיחקה קלפים, קראה ספרים, היתה מוקפת חברות. כולנו גרנו בקרבת מקום וזה כמובן היה יתרון משמעותי, כך שהילדים והנכדים היו באים לבקר אותה דרך קבע. גם בימיה האחרונים, כשמצבה הבריאותי התדרדר, היא זכתה לטיפול מחבק ועוטף מכל הצוות במחלקה הסיעודית, מאם הבית ועד הרופאים".

חוויית המגורים של אמך באחוזת ראשונים השפיעה על ההחלטה שלך?

"חד משמעית. מזה שנים אמרתי שברגע שזה יהיה על הפרק עבורי – אני אעבור לשם. לפני כשנה וחצי, לאחר שהתאלמנתי, הרגשתי שהבית גדול לי מדי. למרות שהייתי תמיד מוקפת במשפחה שגרה בסביבה, בלילה הלכתי לישון לבד. בשלב הזה גמלה ההחלטה בלבי לעבור לאחוזת ראשונים. אפילו לא בדקתי אפשרויות נוספות. בתי הצעירה שרואה עד כמה טוב לי כבר מחכה שיגיע תורה לצאת לפנסיה ולהצטרף", היא צוחקת.

אחת מהמסגרות שהאחוזה מציעה היא מועדון הידידים, המורכב מאנשים המתעניינים במגורים בבית הדיור המוגן. לחברים ניתנת האפשרות להכיר את ההתנהלות באחוזה, להצטרף לאירועים ולהשתתף בשלל מפגשי העשרה, עד לקבלת ההחלטה לעבור.

"חברותיי הצטרפו למועדון הידידים. הן כל כך התלהבו מהפעילויות והחברה שבסופו של דבר החליטו לעבור לאחוזה עוד לפניי! אני כל הזמן אומרת שהחיים פה הם כמו בית משותף עם כל החברים".

גם את בן זוגה הנוכחי, אלי, הכירה בינה במועדון הידידים של האחוזה.

"תחילה הוא היה מבקר מדי פעם, ולאחר שהכרנו, הביקורים הפכו לתכופים. בסופו של דבר הוא עבר רשמית לגור באחוזה, ומאז אנחנו חיים יחד ונהנים מכל רגע".

מהו הבילוי המשותף האהוב עליכם?

"אנחנו מתעמלים יחד, יורדים לשתות קפה, פוגשים חברים, יוצאים לקניות.
כשהכרנו, התברר ששנינו אוהבים אותם הדברים: הרצאות, מוזיקה קלאסית וטיולים בעולם.
לי יצא לטייל בכל העולם, וזה עבר גם לילדים והנכדים. הנסיעה המשותפת הראשונה שלנו היתה לוינה, לבקר בבית הוריו של אלי. מאז המשכנו לטוס לכל מקום שרק קיבלנו עליו המלצות, בעיקר באירופה. הספקנו עוד לצאת לשיט ממש שבועות ספורים לפני התפרצות הקורונה. מאז, מצאנו חלופות בארץ ככל שיכולנו".

חיי היומיום של בינה כל כך שופעים, שאת יומה היא מקפידה לפתוח עם דף ועט על מנת לעשות לעצמה סדר בלו"ז של כל הפעילויות: אימוני ספורט, חוגי אומנות, פעילויות חברתיות, מופעים, הרצאות. בין לבין היא מנסה גם לנוח ולקרוא ספרים.
הקורונה פגעה אמנם באפשרות לצאת לעולם הגדול, אבל לא בחיים בתוך האחוזה. "אני אוהבת לגוון, כל יום הולכת למשהו אחר: פילאטיס, טאי צ'י, שיווי משקל, התעלמות דינאמית, ריקודים. בימי שישי יש לנו ערבי קוקטייל וריקודים סלוניים".

מה את הכי אוהבת במגורים באחוזה?

"הצוות כאן יוצא מן הכלל. יש תחושה שכל הזמן חושבים עלינו, עומדים איתנו בקשר ודואגים לנו. חיי החברה נהדרים, אני נהנת מכל רגע. מעבר לכך, למרגלות האחוזה ישנו קניון (מרכז ראשונים סנטר) שיש בו הכל, וזה יתרון מדהים. מרופאים, דרך חנויות, סופר, בנק, דואר – הכל נוח נגיש ברמה שבינינו מפרידה רק המעלית, כך שאפילו לא צריך לקחת לשם מטריה ביום גשום".

שוקלים לעבור לדיור מוגן? לפרטים נוספים על החיים באחוזת ראשונים היכנסו לקישור